עבירות צווארון לבן
מבוא
עבירות צווארון לבן נתפסות בעיני רבים כעבירות קלות, הן מפני שרמת הסלידה להם רוחש הציבור מועטה והן מפני שעברייני צווארון לבן מוצגים כאנשים נורמטיביים וג'נטלמנים, אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה ולאמון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון, הוא רב ביותר.
כך לדוגמא, ההתייחסות הסלחנית לה רוחש הציבור לעבריין כלכלי שמחק מיליוני שקלים לציבור עולה לעין ערוך על ההתייחסות הסלחנית לה רוחש הציבור כלפי עבריין פריצה וגנב רחוב שעלות גניבתו מסתכמת באלפי שקלים בודדים, אף שלמעשה נזקו של העבריין הכלכלי עולה לאין ערוך מנזקו של גנב הרחוב.
כתוצאה מכך, נוצר לעיתים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת רחוב, לבין ענישה הנגזרת על "עבריין כלכלי" רב-מעללים, הגוזל מיליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של חובות נאמנות ומוסר בסיסיים. במאמר זה נפרט את עבירות צווארון לבן ומאפייניהם.
המסגרת הנורמטיבית
עבירות צווארון לבן נתפסות בעיני רבים כעבירות קלות, הן מפני שרמת הסלידה להם רוחש הציבור מועטה והן מפני שעברייני צווארון לבן מוצגים כאנשים נורמטיביים וג'נטלמנים. לעתים דווקא מעשי עבירה כאלה זוכים בבתי-המשפט ליחס מקל ופשרני אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה ולאמון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון, הוא רב ביותר.
עבירות צווארון לבן מוצאות את ביטויין במגוון רחב של תחומים: עבירות מס, הלבנות הון, עבירות שוחד, עבירות כלכליות ועוד.. המאפיין המרכזי של כל עבירות אלו שהם נעשות ללא כל אלימות ובצורה ג'נטלמנית. לעניין עבירות מס ראו מאמרנו: עבירת מס לפי סעיף 220. לעניין עבירות הלבנת הון ראו מאמרנו: מהי עבירת הלבנת הון.
בית-משפט עמד לא אחת על הפער הקיים בין ההכרה הברורה כי מעשים של פגיעה בגוף וברכוש הינם עבירות שמתחייבת בגינם ענישה חמורה כדי להרתיע מפני סיכון שלום הציבור וביטחונו, לבין מידת הסלחנות הננקטת לא אחת ביחס לעבירות כלכליות של צווארון לבן, שנזקן לפרט ולציבור הרחב הינו רב ביותר.
לעתים דווקא מעשי עבירה כאלה זוכים בבתי-המשפט ליחס מקל ופשרני אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה ולאמון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון, הוא רב ביותר. נוצר לפרקים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת רחוב, לבין ענישה הנגזרת על נאשם רב-מעללים, הגוזל מיליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של חובות נאמנות ומוסר בסיסיים.
על פער עמוק זה, הנבקע לעתים בתפיסה העונשית הנוהגת במקומנו, עמד בית משפט לא אחת על גישור הפער בדרך של שמירת יחסיות הולמת בהיקפי הענישה תוך ייחוס משקל מתאים לחומרתם האמיתית של המעשים, להשלכתם השלילית ארוכת הטווח על מערכות הכלכלה והחברה ולהיקף הנזק שהם מביאים על הציבור, כדברי בית-המשפט :
"כאשר ניצבים אנו אל מול מעשים של פגיעה בגוף או ברכוש, הכול מסכימים שיש לראות בהם עבירות שענישה בצדן, באשר אין חברה אנושית מתוקנת יכולה להתקיים בלי לנקוט סנקציות עונשיות כנגד אלה הפוגעים בציפור הנפש של תפיסתנו הערכית והמוסרית ומסכנים את שלומנו ואת ביטחוננו האישי... גם מעשים מתוחכמים, הנעשים על-ידי הפרט בתחומי חברה וכלכלה, פגיעתם עלולה להיות קשה למשק ולאדם הפרטי. ככל שהמעשים מתוחכמים יותר, מקצועיים יותר ונעשים בידי אנשים או גופים בעלי כוח ושליטה, כך גם אמצעי הריסון, המניעה וההרתעה על-ידי החוק צריכים להיות מתוחכמים ורגישים יותר לאינטרסים של הפרט והחברה הראויים להגנה. עם מעשים אלה נמנות העבירות הכלכליות למיניהן".
על הצורך להחמיר בענישה בעבירות כלכליות הפוגעות בציבור הרחב עמד בית-המשפט לא אחת בהקשרים שונים:
"ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי 'צווארונו של עושה העבירה הזו אינו 'לבן', והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחד שודד את קופתו של הפרט'..." .
חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן, הגובלת לרוב במעשי שחיתות ובצע כסף, מתעצמת דווקא נוכח התופעה שעל-פי רוב מבצעיה אינם באים מרקע של דוחק ומצוקה כלכלית-קיומית ומתנאים סוציו-אקונומיים ירודים מתמשכים, העשויים להסביר לעתים את פשרה ואת מניעיה של עבריינות הרחוב בתחום הרכוש השכיחה והיומיומית בתחום הפלילי.
היא באה דווקא ממקור של כוח ושררה, תחכום והשכלה ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית. מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנלווה לעבריינות הכלכלית ואת השלילה שבה כתופעה חברתית.
פרופסור ק' מן מגדיר את עבריינות הצווארון הלבן ואת הקושי הקיים בעבריינות זו לעניין הגדרת העבירות הפליליות במאמרו :
"... המונח מתבטא בניצול משאבים מיוחדים (במשרות, בנכסים ובהשפעות פוליטיות) להפקת רווחים בלתי חוקיים באמצעות שיטות הסוואה והטעיה ותוך כדי מניעת גילוי המעשה על-ידי הפעלת שליטה על מקורות המידע, בעוד ההגדרות המשפטיות של האיסורים הפליליים יוצרות אי- בהירות בולטת בין מעשה פלילי לבין מעשה היוצר אחריות אזרחית בלבד".
לפני כן מציין פרופסור מן :
"... שאותו מעשה יכול להיות מעשה אזרחי כאשר הוא סוטה מאמות מידה של התנהגות סבירה ללא התחשבות בכוונת המבצע, ואילו אם נעשה המעשה בכוונה, הוא עשוי להוביל לאחריות פלילית".
סיכום
העולה מהאמור, כי ההקפדה היתרה שבעבירות צווארון לבן לה מייחס המחוקק נובעת משום תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית והקלון הדבק במבצעיה אשר מחייבים בהבעת מסר עונשי הולם אשר יבטא תכלית חברתית ברורה המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור שהופקדו בנאמנות בידי גורמים ציבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה.
הצורך לשקף את הסכנה החמורה הנשקפת מעבריינות כלכלית ואת תגובתה המחמירה של החברה על מעשים של הפרת נאמנות כמו כלל עבירות צווארון הלבן, באה לידי ביטוי בענישה המחמירה אשר נוקט בימ"ש בשנים האחרונות ביחס לעבירות צווארון לבן, וזאת כחלק מהגישור על הפער בין עבריינות רחוב לבין עבריינות צווארון לבן מבחינת חומרת העונש, והרקע הנורמטיבי של הנאשם מהווה אף כשיקול להחמיר בעונש. יחד עם זאת, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום עבירות צווארון לבן, לשם ייצוג וייעוץ הולם.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
